אתרי הכרויות

ניצן

אני לא יודעת אם יצא למי שקורא את בלוג זה להבין, בין השורות, בדקויות, במסרים הלא מודעים, אבל, ובכן, אני רווקה. כן, אני יודעת, הלם+ הרחת מלחי הרחה. כולנו יודעים כבר שאני אסופה מהלכת של סיפורי זוועות טורדניים ומדירי שינה, או כמו שיעל קוראת להם "ניצן, ספרי לנו את אחד הסיפורים המצחיקים שלך". אבל, משום מה, עוד לא יצא לי להיות דיירת קבועה באתרי הכרויות. פייסבוק, כן. בתי תמחוי, גם כן. אבל באתר הכרויות עוד לא יצא לי להכיר אף אחד. לכן כשליאור הציע שנכתוב פוסט על זה, אודה ואתוודה, נלחצתי. כל פורמט אתרי הכרויות הפחידו אותי מאז ומעולם. כבר בשלב שבו את נדרשת  לאפיין את הגוף שלך (שרירי?  רך? עגול? או הנורא מכל – פרופורציונלי?), או לבחור תמונת פרופיל (יפה אך לא סקסית, סקסית אך לא זנותית, חייכנית אך מסתורית, עם חברות אך לבד). וגם, בשנות התשעים, כשרק התחיל ג'יידייט, סיפרו כולם שהכרויות באינטרנט זה לסוטים ונואשים וכאלו אני פוגשת גם בפייסבוק ובחינם, אז למה לי לטרוח.

אבל, לא אמיצה שכמותי תיסוג מהאתגר. ולכן מיהרתי לפתוח לי כרטיס באתר הכרויות, ניסחתי 140 מילים על עצמי (חוש הומור, אקדמאית,נאה), כתבתי מה אקח איתי לאי בודד (דיאט קולה, פוטושופ, סלולרי שאיתו אוכל לעשות צ'ק אין באי הבודד), העליתי תמונה חושנית אך חייכנית של עצמי, החלטתי להשאיר את רובריקת המשקל ריקה והמתנתי ביראה לבעלי שיבוא. ורק דבר אחד ביקשתי, והוא הלך כדלקמן "אם אתה משתמש במילים נסיכה, קסומה, או נסיכה קסומה, אנא אל תפנה אליי, אנחנו לא מתאימים" (או מה שקראו מחזריי : "בלה בלה נסיכה קסומה אז בלהבלהבלה").

ולפיכך, אתן בהם סימנים-

1. המשורר/אמן השלוש נקודות– "בוקר קסום לנסיכה הקסומה… אני נסיך שמחפש נסיכה. קסומה. את מה אקח לאי הבודד? אותך… מה הוא הדייט הראשון המושלם? את. ענוגה, עדינה,נשית. אני- חזק אך בוטח..רגיש אך שביר…גשם בחלון… ידי על ידך… הקפה מהביל…היין זולג… מביטים זה בזו..ללא מילים..ויודעים…

2. הכועס  – "היי ניצן, רוצה להכיר?! למה מי רוצה להכיר אותך בכלל, יה מכוערת! מה זה אומר גוף פרופורציונלי בכלל, יה דבה? כדאי שתהיי מנומסת למה בגילך האופציות שלך כבר ברצפה, יה רווקה מזדקנת, מי יקח אותך בגילך? חכו חכו כל התל אביביות שיתעוררו בגיל 50 וירצו ל..אה, כתבת שבא לך להכיר. ידעתי שאת נסיכה קסומה מהרגע הראשון".

3.  הממעט במילים/מאותגר הכתיבה– "140 מילים? מי יכול לתמצת את עצמו ב-140 מילים? אין הנחתום מעיד על עיסתו. מעדיף שאת תגלי לבד. אל תסתכלי בקנקן אלא במה שיש בו. מילים זה גיבוב ריקני של אותיות. מאמין שרק פגישה יכולה באמת להראות מי אני. אשמח לספר על עצמי בארבע עיניים לנסיכה. לא מאמין במילים ותמונו…אה, נגמרו לי ה-140 מילים".

4. הרהוט – "חח..מה זה האתר הזה..אני ימלא פרטים אח"כ (הטעות במקור, כמובן). תמונה? חח..מה נראה להם פה. לא מעלה. מבטיח שלא תתאכזבי!"

5. זה שלא זוכר שהוא כתב לך, שגם אינו קוהרנטי, וגם כתב אותו הדבר לחברות שלך (מועתק ממייל אמיתי) –  היי ניצן, אני יכול לנחש שאת רוצה את הטוב ביותר לידך, ואני שרוצה נסיכה כמוך לידי, שתוכל לזרום איתי למקומות מדהימים בחיים ובדימיון. היי ניצן, בואי נדבר ונוכל להכיר, להיפגש, להתאהב, להתחתן, ולהוליד ילדים, לריב, להתגרש. היי ניצן, אני מזמין אותך לארוחה רוחנית עם מנות גדושות של חברות אמיצה וכנה. צלחת רגישות, כוס של אמינות, ולקינוח הומור. שנטעם?

6. הענייני/מעשי– "שלום, שמי יהונתן. לומד ראיית חשבון. אוהב את החיים. אוהב לטייל בארץ. ערכי. לאי בודד אקח מצית, שימורים, פנס. מחפש ערכית, מוסרית, יודעת מה היא רוצה. אה, ומשהו עם שמחת חיים".

7. וכמובן – העמוק : "נראה מעולה כך אומרים. מחפש מישהי רזה, יפה, נראית טוב".

אז מה למדתי על אתרי הכרויות? לעולם אל תכתבי שאת פרופורציונלית, זה אומר שאת אוביסית. לעולם לא אל תכתבי שאת בת 30, כי התברר שאת נופלת בהגדרות החיפוש של שוגר דדים נלהבים ונשואים בני 60+ שרק רוצים לדאוג לך ולפנק אותך (באופן דיסקרטי). לעולם אל תתחילי להתכתב עם מישהו בלי תמונה, את כן תתאכזבי. שלתיאור "אתלטי" יש מספר פירושים שונים בארצות שונות, ושבאופן כללי, אתרי הכרויות זו חוויה סקסית ומרגשת. כי אני, מה אני, אם לא בחורה המחפשת אותך. רגיש אך חזק, כואב אך שמח, מביט אך רואה, מיני אך חסוד. נעלם לאחר שלושה דייטים, אך מתכוון לסמס "ערה" בעוד חודש. נעלם למראה החשבון אך מפצה על זה בתשובה "רציתן שוויון, תשלמו". מחפש קשר רציני ומחייב אך לא יודע מה הוא מחפש. בקיצור, אני, ניצן, נסיכה קסומה המחפשת את הנסיך. וכן, יש לי גוף פרופורציונלי.

מתים לדעת מי הוא ליאור המסתורי? לחצו ממש כאן 

אל תשכחו להכנס לדף השנאה שלנו, כי תמיד יש עוד דברים לשנוא!  לחצו ממש כאן

אל תשכחו לעשות לנו לייק בפייסבוק, כי מחלקים שם הפתעות!* (*הכוונה בהפתעות היא שאני מעדכנת מדי פעם סטטוסים משעשעים). 

ועכשיו..אלייך ליאור. 

ליאור

תראו, ככה, השבוע יש לכם שתי אופציות, להקשיב לניצן, עם החיוך הצחור, הרגליים הבלתי נגמרות, התלתלים המושלמים, השנינות.. רגע איבדתי את עצמי. שוב, יש לכם את האופציה להקשיב לניצן שאיך נגיד את זה.. אממ.. לבד! או להקשיב לבן אדם שמתחזק זוגיות (בריאה או לא, זאת כבר השקפת עולם) ויכול לעזור לכם. אז אחרי שבחרתם בי, אני מציע לכם לשכוח כל מה שאתם יודעים לקחת דף ועט ולהתחיל לרשום (לא באמת, זה כבר רשום) 5 טיפים למצ'וטט המתחיל:

 טיפ מס' 1: גברים פמיניסטים זה לא דבר כלכלי:

 בגדול אני אישית מאוד מאמין בצ'אטים ואתרי היכרויות. כן, כן, אני יודע, הכי ניינטיז. היום יש פייסבוק, טוויטר, אטרף דייטינג, גנים ציבוריים באמצע הלילה, שירותים ציבוריים בתחנה המרכזית החדשה, קומה 3.. ועדיין יש לאתרים האלה את הקסם שלהם. את יכולה לשאול מה שאת רוצה ואם התשובה קצת לא נראית לך, את עוברת הלאה. כמו קסם. הוא לא יודע איך את נראית, אין אי נעימות ובינינו, כמה פעמים גילית שהוא לא מה שאת מחפשת ולא רק שלא יכולת לעבור הלאה, היית צריכה לתת לו לסיים את המשפט עד הסוף ואחר כך עוד להתחלק איתו בחשבון (תפסיקי לצאת עם גברים פמיניסטים, זה לא כלכלי עבורך).

 טיפ מספר 2: כשפונים אלייך ב"היי" תמיד תענה ב"הייי" תוך כדי שאתה מוסיף עוד י', ככה סתם בשביל להוסיף טאץ' משלך: 

לא בטוחה? חוששת שחדרי הצ'אט לא בשבילך? קבלי הצצה לחדרי צ'אט ורודים במיוחד:
שלב א', אתה (כן, אתה, זו פנייה לגבר, אלה חדרי גייז, מה לבחורה יש לחפש כאן?!) אז שלב א', אתה נכנס לצ'אט הראשון שעולה בחיפוש של גוגל. שלב ב', אתה משתדל לבחור בשם שלא יביך אותך בפעם הבאה שתצא למועדון. שלב ג', אחרי שלא הקשבת לעצתי ובחרת בשם מביך, אתה מרפרף אחר הכינויים השונים ואחרי שפסחת על "צופה מהצד", "סטרייט סקרן" ו"נשוי דיסקרטי", פונה אלייך "תל אביבי 28". הוא פותח ב"היי". "הייי" אתה עונה, תוך שאתה מוסיף עוד י' כדי להיות על אותו לבל ועדיין לתת טאץ' משלך. הוא מעלה הילוך, "מאיפה?" "ראשל"צ". "נייד?" קצת מהר לך, אבל אתה שומר על הקצב: "052…", הוא שולח סמיילי ורושם: "לא חמוד, התכוונתי אם אתה נייד", "אני נראה לך כמו אייפון?" אתה מתחכם. הוא עוזב את השיחה. האגו קצת נפגע, אבל היי, שום דבר לא ימנע ממך למצוא את הנסיך על הסוס הלבן. או כמו שאומרים בקריות, "הלך נסיך, יבוא מלך".

 טיפ מספר 3: כששואלים אותך אם אתה שחום או בהיר, תמיד תלך על שזוף:

בעוד אתה מנסה לשקם את האגו הפגוע שלך, פונה אלייך "גברבר צעיר": "הייי", נו שיהיה, אתה זורם עם "היייי". "שחום או בהיר?" מממ… שאלה טריקית. מבט מהיר לעבר המראה, מה כדאי? תלך על "שזוף", הכי טוב. "שלח תמונה" הוא זורק, "שלח אתה קודם", אתה מחזיר לו. הכי פדיחות אם תשפוך את סגור ליבך ובסוף יסתבר שאתה מתכתב עם השכן. כן, ההוא שאתה לוחץ באקסטזה על קומה 4 במעלית בכל פעם שאתה רואה אותו מתקרב לדלת הבניין ורק מתפלל שהוא לא יספיק. "שלח – קבל" הוא מחזיר. "לא יכול, תשלח אתה", "אני בקשתי קודם". "אז אתה גם תשלח קודם", "אין סיכוי תשלח אתה קודם" "לא, אתה". ועוד לפני שהספקת להבין בעצמך, מי באמת היה קודם ולמי זכות הבעלות על התמונה, הבחור סגר את השיחה. אתה מחליט להתרצות ולשלוח לו את התמונה ומגלה לתדהמתך שהוא העביר אותך לרשימה השחורה שלו.

 טיפ מספר 4: לעולם, אבל לעולם אל תתכתב כשאתה בעבודה:

אחרי שני ניתוקים, אתה מרגיש שהגעת לתחתית. אתה שולח למישהו "היי" ומיד אחר כך מעביר אותו לרשימה השחורה. מה לא תעשה כדי לשקם את האגו הפגוע שלך. אחר כך אתה מחליט לפנות בעצמך, כי מה כבר יש לך להפסיד, אתה פונה לדניאל 35. "היי", "הייי" (מכיר את המשחק הבחור). אתה ממהר להיות הראשון שמבקש ושולח "יש תמונה?". "שלח קבל" הא מחזיר. לא, לא, אתה לא נופל בזה שוב ומחליט לשלוח תמונה. "וואו" קבע הבחור. האגו שלך מתחיל לחזור לעצמו ואתה מרגיש בטוח להוביל את השיחה: "יאללה גבר תורך לשלוח". אתה מקבל הודעה "דניאל 35 שולח לך תמונה". אתה לוחץ על האישור. ועל פני המסך נפתחת תמונה של בולבול בענק. כלומר, הבולבול לא ענק, התמונה ענקית. אתה מתחיל להתבלבל, מזנק על המסך ומנסה להסתיר אותו ובו זמנית ללחוץ על כפתור ה"ESC ". (מי מתכתב בצ'אטים מהעבודה? מה אתה סוטה?). אחרי שהסדרת נשימה ובדקת שמונה פעמים שאף אחד לא הבחין בתקרית האחרונה, אתה שולח לו הודעה "יש תמונת פנים?", "לא, אני לא במחשב של העבודה ואין לי כאן הרבה תמונות על המחשב". "וזו התמונה שכן בחרת לשמור???????" אתה מתעצבן, תוך כדי לחיצה ארוכה על כפתור הסימן שאלה. אתה בא לסגור את ההתכתבות ההזויה הזו ואז הוא שולח את ההודעה הבאה: "תקשיב גבר, אני מצטער, אני בן 35, מוצק, 1.80, שיער מאפיר מבטיח לך שלא תתאכזב". אתה מתחיל לחשוב על אנשים שאתה מכיר שעונים לתיאור הזה ומגיע למסקנה שאתה מדבר עם ג'ורג' קלוני. שזה מצוין. ואז אתה שולח בביטחון "יאללה בוא".

 טיפ מספר 5: בחדרי צ'אטים אין שירות משלוחים:

יש לך חצי שעה עד שמר E.R יגיע ואתה מחליט לנסוע הביתה ולהתקלח (אגב, שונא אנשים שאומרים שהם נכנסים לשטוף את עצמם, מה אתם מכונית?), אתה יוצא מהמקלחת, הבית מבולגן. אתה מתחיל לסדר אותו. ואחרי שדחפת את הכול ביחד לארון אתה שומע דפיקה בדלת. אתה פותח בחיוך ו.. "כן מה?", "שלום, זה אני מהצ'אט". וכל שעובר לך בראש זה "האתר מספק שירות ששולח נציג להודיע אם הדייט מאחר?! יופי של שירות". אתה נותן לאיש הנחמד טיפ וסוגר. עוד דפיקה. אתה פותח וזה עדיין הוא. אתה סוקר אותו מהר, רואה שלא צריך לחתום לו על כלום ומפחד כל כך לשמוע את המילים: "היי, זה אני דניאל 35".

אז ככה, דו"ח קצרצר: מוצק הוא אמר? אולי הוא אכל משהו מוצק בדרך לכאן. 1.80? לאורך??? שיער מאפיר? כן, איפה שנשאר שיער הוא בהחלט מאפיר. בן 34? אני בטוח שפעם הוא היה בן 34.. במילניום! אתה מודה לו על הטרחה וסוגר את הדלת, בטענה שההורים שלך צריכים לחזור בכל רגע (?!).  אתה חוזר למחשב. דפיקה בדלת. זה עדיין הוא: "רק רציתי להגיד שאם התעצבנת בגלל שאיחרתי, זה חלילה לא בגלל שזילזלתי אלא רק בגלל שנכנסתי לשטוף את עצמי לפני שבאתי"… אתם יודעים מה? אולי בכל זאת כדאי שתקשיבו לניצן. (נו, ההיא, הנסיכה הקסומה שמעליי..).