איך לאבד בחור בעשר שניות

רגיל

ניצן

הדבר הכי טוב שקרה לי השבוע, ביי פאר, הייתה העובדה שביקשו ממני תעודת זהות בכניסה לבר, מאחר והכניסה לשם היא רק מגיל 25 ומעלה. "אוי" צחקקתי בהתנשאות "אין לך מה לדאוג" אמרתי לסלקטורית "את תופתעי לגלות בת כמה אני באמת, אבל בסדר…". "לא דיברתי אלייך" קטעה אותי הסלקטורית חמורת הסבר "דיברתי אליה" היא הצביעה על יעל שעמדה מאחוריי.

אה. ובכן. לא משנה. הנקודה שאני רוצה להעביר היא, שאני אמנם נראית כמו עלמה צעירה בשנים, פוחזת ורעננה, ויתכן ומנטלית לא כל כך התבגרתי עדיין, אבל יש דברים מסוימים, אלוהים הוא עדי, שבהם הגיל נותן את אותותיו. אתן בהם סימנים –

1. העובדה ששולחים לי אפליקציה לנייד שמעדכנת אותי מתי השעון הביולוגי שלי עומד לפוג. כן, כן, עבור 1.99 דולר בלבד (!), תוכלי להוסיף דבר נוסף לשגרת יומך הנעימה ולרווחתך, בנוסף לשקילה, מינוס בבנק, "בקרוב אצלך"ים וכד',  מה שמחמיר את ההיסטריה התמידית, כך נראה, בה חיות נשים, מה שהוביל בעבר ל-

2. שטויות שעשיתי מול בחורים לפני חמש שנים (ולא אעשה עוד לעולם, פירוט בהמשך).

3. העובדה שאני מצדיקה את איך שהתנהגתי פעם עם בחורים  ע"י המשפט "אין חכם כבעל הניסיון".

אבל זה לא נכון. יש נשים שאינן נולדות עם הגן הרצסיבי "פאתט" ולכן הביטוי הזה אינו תקף לגביהן.

הכל התחיל אצלי, ובכן, מהיום שנולדתי. אני אחת מאלו שנהגו לנחור בבוז ולומר "אני לא משחקת משחקים עם אף בחור, אני אתקשר כמה פעמים שבא לי, אענה בכל שעות היממה, ומי שיאהב אותי יאהב אותי ככה". ואז פגשתי את יעל. אני לא אשקר, יעל מפחידה אותי עד מוות. היא נדמית כיצור פייתי וקטן אך בפועל היא יכולה להרוג אותי במבט עיניה בלבד כאשר שאני מתנהגת כמו שאיזה בחור קרא לי לפני כמה שנים, כ"סמרטוט רצפה".

האמת היא שאנחנו לא עונות כל שנייה בכל שעות היממה, מסמסות ,מתקשרות, שולחות סימני שאלה וכד' לבחור בו אנו מעוניינות בגלל שאנחנו מגניבות ובטוחות בעצמנו ולא מאמינות במשחקים. אנחנו כאלו בגלל שאנחנו מאד, מאד, מאד היסטריות. אבל, בקיצור, כל זה היה פעם – לפני שפגשתי את יעל והאיימה השתלטה על חיי. יעל הסבירה לי שבחורים לא אוהבים שמתקשרים אליהם יותר מדי ולא נמשכים לבחורה שתמיד זמינה להם. "אבל מה אם אני במקרה ליד הטלפון כשהוא מתקשר?" הקשיתי. "לא!" צעקה עליי יעל בזעם.  במשך טירונות מפרכת נאלצתי לסמס לה בכל פעם שרציתי לסמס לבחור ולמרבה ההפתעה האילוף הופנם. מעתה, בכל פעם שבחור מתקשר אליי או מסמס לי, אני צועקת בזעם ברחבי דירתי הריקה "איך הוא מעז לחשוב שאענה לו ישר! הלוא אני עסוקה, בעלת חיים מלאים ולא תמיד זמינה!" כך אני צועקת, בעודי בוהה בקיר ולועסת קרקר. ולפיכך, החלטתי שבכל פעם שבחור מתקשר, עליי להגשים את החזון אותו יעדתי לעצמי ובאמת לא להיות זמינה ונגישה אף פעם. לכן, בכל פעם שמצלצל הטלפון מבחור המבוקש, אם בעבר הייתי עונה מיד וקופצת לכל גחמה של אותו מחזר, היום אני נוקטת כמה פעולות כדי להבטיח שלא אהיה זמינה לאותו בחור. דבר ראשון – אני מנפצת את הטלפון בחוזקה על הרצפה. דבר שני, אני ישר יוצאת לריצה קלה בפארק, ריצה שאורכת שעתיים. אני מכנסת את כל חברותיי לערב בנות סוער. אני מזמינה טיסה בהולה לחו"ל. אני מבקשת מהבוס שלי אקסטרה עבודה. היי, אפילו פתחתי בלוג ברגע כזה, ותראו מה קרה. הכל כדי שלא אצטרך להרגיש כמו מפגרת בעודי בוהה בטלפון המצלצל ואז לענות שעתיים אחרי בקול מנומנם "היי…חיפשת אותי?…אני פשוט בחורה נורא עסוקה…" (כאן הופך הבחור, לפי קוסמופוליטן ויעל, לשלולית מרוגשת ומבין כי הוא מעולם לא נמשך אל בחורה כפי שהוא נמשך אליי וכל זה רק בגלל העובדה שאני אשה עסוקה ומלאת חיים).

והיום אני יודעת, כל זה לא קרה לשווא. אני לפחות יכולה לייעץ מנסיוני  אילו דברים  חשבתי פעם שנשים אמורות לעשות  בכדי להשיג גברים (ותעשו את ההפך המוחלט אם ברצונכן להכיר מישהו אי פעם. ואל תקשיבו לי – אף פעם).

1. לבכות. וואו , גברים מתים על זה, לא? עדיף להשתכר ולפרוץ בבכי. בדייט שני או שלישי ככה. לבכות מאושר כי את מרגישה מאוהבת סוף סוף אחרי ששברו לך את הלב או לבכות בנוגות ובפגיעות על כך שאת פשוט צריכה חיבוק מאותו הזר היושב המום לידך בציפייה לדייט רגוע, בעוד לך אמרו שגברים אוהבים נשים רגישות. הכי טוב, ספרי לו על האקס שלך. כמה מקסים הוא היה, איזה ריח טוב היה לו, ואז תתחילי לבכות וקומי בריצה דרמטית החוצה בציפייה שהדייט שלך ירדוף אחרייך ושירד פתאום גשם.

2. העמידי פנים בקשר ליכולתייך האמיתיות. אני פעם ביליתי נסיעה שלמה לצפון בהעמדת פנים שאני לא יודעת לנהוג, כדי שהגבר לידי ירגיש גבר עוד יותר, קומפלט עם החזקת מפת הדרכים הפוכה וצחקוקים נבוכים. האשה המגניבה בתוכי צרחה בשקט "סע כבר ראבאק!!!" ומי שפגש אותי אי פעם יודע שכל קטע הצחקוקים הנבוכים לא נראה עליי טוב.

3. שאלות חמודות/מטופשות באמצע משחק ספורט. כן, התברר שהם לא מתים על זה! אפילו לא שאלות חמודות כמו שאני שאלתי בעת משחק של נבחרת ישראל ("מאמי, נבחרת ישראל זה מכבי או הפועל?"). לא. אל תעשי את זה. זה לא חמוד. זה מעצבן לאללה.

יש עוד סעיפים רבים שאין צורך לעשותם, ואני אתן ליעל את התענוג להמשיך את הרשימה. רק אציין שגם אחרי שהפנמתי את ההתנהגות הנאותה אותה אני מצופה ליישם בפוגשי בחור חדש, רק בעיה אחת נותרת לא פתורה- העובדה שבסוף הלו"ז שלי כה צפוף בפעילויות שונות ומשונות, שאינן מותירות לי ולו שעה אחת פנויה להפגש עם אותו בחור,  וגם העובדה שאני חוזרת הביתה כה עייפה מאותן פעילויות עד שאיני זוכרת או יכולה להחזיר טלפונים לכל מחזריי (כי הטלפון שלי נופץ בפסקה העליונה, על זה נאמר – טלפון שנופץ במערכה הראשונה, לא יחייג במערכה השלישית), ופה אני כבר חוצה פה את הגבול מלהיות קשה להשגה ל,ובכן, סתם מוזרה.

הידעתם? אם תעשו לנו לייק, נשלח לכם אפליקציה שאומרת לכם כמה אתם יפים ורזים עבור 10.99 דולר בלבד!

אלייך יעל .

יעל 

(הקטע הבא מבוסס על אירוע אמיתי)

היי. אני שמרית. בשבוע שעבר הכרתי בחור מקסים, רגיש ומכבד. בדייט חלקנו מרגריטה לאור השקיעה והלכנו יד ביד על החוף תוך כדי שאנו מביטים בעיניים אחד של השנייה. חשתי מאוהבת. ביום המחרת מיד שלחתי לאהובי הטרי סמס עם פואמה מאת המשורר האהוב עליי ואז סמס נוסף בווטס אפ, רק כדי לוודא שהוא קיבל את הקודם. הוא לא ענה. התקשרתי. הוא לא ענה. סימסתי לו שאני דואגת שמשהו קרה ושיחזור אלי במהרה. הוא ענה שאינו מעוניין להמשיך להתראות. נותרתי שבורת לב ובכיתי שבוע שלם.

מזדהה? את מתבקשת ליטול לאלתר אלת בייסבול או חפץ מוארך וקשיח אחר ולחבוט בעצמך עד זוב דם- או עד שיצאו ממך כל השטויות. ועכשיו כשכולנו רגועות, אני חשה שזה זמן טוב להציג את התיאוריה (הגאונית) שפיתחתי זה הרגע:

א.      יש בנות שראו יותר מידי סרטי קומדיה רומנטית וכתוצאה מכך עברו להתגורר בספירה אחרת שמשיקה (לעיתים) בזו שבה אני נמצאת.

ב.      אותן בנות (ניצן) קצת (הרבה) מבריחות את בני זוגן הפוטנציאליים.

ג.       מתוך כל זה, נוצר המון ידע לגבי איך מבריחים בחורים.

ד.      את הידע הזה אני יכולה לפרסם ברב מכר ולעשות מיליונים. או ב- 2 בלילה ולא להרוויח אגורה שחוקה.

ואז, אחרי שסיימתי להרעיף על עצמי מחמאות מרמת החכמה המופלאה שהגיתי, ניגשתי מלאכה. אז איך גורמים לזה לקרות?

הכפילי את כמות התקשורת שאת מעמיסה על הבחור פי שתיים. ואז שוב פי שתיים ושוב פי שתיים ואז פי שלוש (סתם רציתי לגוון). זה כל כך סקסי להתקשר, לשלוח סמס חמוד ואז להתקשר עוד פעם רק כדי לדווח על משהו שבדיוק קרה לך. זה מראה נכונות או יוזמה או אמפתיה או כל סיפור אחר שאת בוחרת מספרת לעצמך. השורה התחתונה היא: תקשורת תקשורת תקשורת!!

השתדלי להקשר תוך שניה וחצי. תמיד יש מקום לאהבה ממבט ראשון. המלצתי החמה: צאו לדייט ראשון בצפון דיזינגוף רק כדי שבדרך תוכלו לחלוף על פני כל שמלות הכלה וחנויות הצורפות. זה מעולה שאת מחפשת את ה"אחד", ולכן גם אם יצאתם רק לדייט וחצי והוא עדיין בגדר "מי מכיר אותו בכלל" יש בהחלט מקום להציג אותו להורים בתור "זוגך לחיים" ולדבר עליו עם חברות בהקשר כלשהו של צירוף המילים "נפש" ו"תאומה". למה לא בעצם? החיים הם כמו סרט בכיכובה של קת'רין הייגל- נתקלת בבחור בתור לקפה? אתם כבר מאוהבים מעל הראש!

כלל אצבע נוסף: חפשי מערכת יחסים במקום שבו היא בבירור לא נמצאת. רוצה דוגמא? אם את יוצאת עם בחור שכפול מגילך (בהנחה שאת לא בת שלוש), הסיכוי שזה ילך ביניכם שווה בערך לסיכוי שלי לזכות בלוטו. תני לי לחסוך לך את המתמטיקה- זה לא סיכוי גדול. אבל אופטימית חסרת תקנה שכמותך זה לא יעצור! זכרי את סלין דיון ובעלה החטיאר ואיזו אהבה אדירה יש ביניהם. עוד דוגמא? אם הכרת בחור במועדון ובתוך פרק זמן של חצי שעה את מוצאת את עצמך במיטה משותפת איתו בעוד שלגופך לבוש מינימאלי (נגיד, גרב), קרוב לוודאי שפחות תהיו אין אה ריליישנשיפ, ויותר הוא יסתלק כל עוד הוא יכול לשכוח איך את נראית לאור יום. אבל מי את שתתני לסטטיסטיקה להרוס לך את המצב רוח?

  (אם סיימתם לקרוא הכל, אז לחצו ממש כאן, כי חן היום בספיישל לסיכום עונת החתונות, השבח לאל ובקרוב אצלכם).

מודעות פרסומת

»

  1. תקשיבו, לקרוא באמצע היום את הפוסטים שלכן עושה לי טוב. לפעמים קצת רע כי אני בהחלט מוצאת את עצמי שם בין השורות ומתבאסת אבל זה תמיד נגמר בצחוק מתפרץ, טוב הגזמתי, אבל בצחוק וזה מגניב.

      • כי באסה לנו שאנחנו שולחות את כל ההודעות האלה ואח"כ מתפלאות "למה הוא לא חוזר אלי"…
        אבל צחוק רגיל- זה כן.

  2. הצחוק מתפרץ כל כך שהבחור לידי בעבודה תמה מה קורה וזוכה לשמוע אותי מקריאה פסקאות נבחרות (אני לא רוצה שהוא ידע את כ-ל הסודות, בכל זאת…)

  3. אני מבקשת פוסט המשך למה שכתוב פה שייקרא "ואז נהייתי פסיכית":
    1. מתי הוא היה last seen בוואטס אפ
    2. או יופי! "typing.."
    3. בלבול מוח לכל החברות "בואי נצא לדרינק!" כשבכלל את צריכה שרינק
    4. רפרש כל דקה על העמוד שלו בפייסבוק
    5. טלפונים לבתי חולים בסביבה "אולי קרה לו משהו" (טרו סטורי)
    5. והכי דיפולט- כל מיני אתרי התאמות זוגיות אסטרולוגיות/גרפולוגיות/נומרולוגיות שיגידו לך בסוף "יש סיכוי לקשר"

    אתן מצחיקות מאוד.. תמשיכו כך 🙂

    • אוי הטייפינג הזה…אני תמיד חושבת שזה אומר שהוא ממש חושב על כל מילה שהוא כותב לי עד שהטייפינג נעלם ולא מתקבלת אצלי שום הודעה ואני מבינה שהוואטס אפ נתקע שוב…

      • ניצן וחן- אולי תארחו פעם את עדידי אצלכן?? היא ממש מצחיקה!
        ואתן- כרגיל – א ל ו פ ו ת !!! אבל לדעתי אנחנו לא צריכות עזרה באיך להבריח אותם……(:

      • בטי היקרה, תודה על המחמאה.. אבל אני התארחתי יום אחד בבלוג של שמואלי "ביצים" http://beytzim.wordpress.com/2012/01/21/woma/ וקיבלתי לא פחות מ- 40 תגובות שמאחלות לי למות לבד עם חתולים אז.. אני שומרת את הפוסטים שלי לעצמי במחברת 🙂

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s