פרידות

רגיל

ניצן

כשחן הציעה לי לכתוב על פרידות, אז התכוונתי לכתוב את המשפט "פרידות הן חרא" במרכז העמוד ומיד להעביר את הקריאה אליה, שתצחיק אתכם כהרגלה. אבל אז נזכרתי שדווקא יש לי מה להגיד על פרידות. פרידות הן ממש חרא! ולמה שאני לא אכתוב כמה דברים!  כבר יש לי בלוג וכו'.

דמיינו ברשותכם את הפרידה הכי גרועה בעולם. אחר כך דמיינו אחת קצת יותר גרועה. אחר כך לכו עם הדמיון קצת קדימה ואז ימינה ואז למטה, לכיוון גהנום. שם תפגשו את הפרידה שלי ממוטי (שם בדוי). (ממש לא שם בדוי, למה שאמציא את השם "מוטי"?! שם מלא +לינק לפייסבוק +כתובת עדכנית אצלי במערכת, לכל המעוניין). מוטי היה חברי היפה והמוצלח, שבילה את זמנו לסירוגין בארה"ב ובארץ. הפרידה שלי ממוטי הייתה כל כך נוראית, עד שעשתה את הבלתי יתואר והצליחה לגרום לי לאבד את התאבון ואת ספירת הזמן לשלושה ימים שלמים, לבלות חצי שנה בתוך מה שנקראה דאז "החליפה האפורה" (סווטשירט אפור, טרנינג אפור, עור פנים אפור ומגפיים שעלו וירדו מרגליי בהתאם לשעות היום), לחיות בתוך שלושה בקבוקי וודקה שאחי השאיר אחריו כשעזב את הדירה, להפסיק לבוא ללימודים לחודש וכתוצאה מכך לקבל את התואר בגיל 30 יחד עם ילידי 1992, ובעיקר לעשות הרבה. מאד. שטויות.

ולכן אציע לחברותיי וחבריי לבלוג מדריך מקורי מבית היוצר שלי הנקרא "סימנים שאת צריכה להפרד מבן זוגך", כדי לחסוך להם את הסבל העתידי:

1. האם גם בן זוגך נוהג להעלם ללילה שלם, בעוד הנייד שלו מכובה, מה שגורם לך לסוע במונית ספיישל לבית אמו ולצווח לאביו בטלפון שהוא נעדר, רק כדי לקבל הודעה בארבע בבוקר שהוא פשוט עשה ג'וגינג להרצליה וחזרה במטרה להתאמן לקריירת הכדורסל הלא קיימת שלו?

2. האם גם בן זוגך כותב לך מכתבי אהבה ולאחר חיטוט קל בפייסבוק שלו את מגלה שאת מכתבי האהבה שהוא כתב לך הוא שכפל במלואם לעוד מספר נשים ורק שינה את שמות החיבה?

3. האם לבן זוגך מספר חשבונות פייסבוק שונים שבכל אחד מהם יש לו חברה אחרת, עם סט צילומים קומפלט מארוחות חג אצל הסבתא, כל פרופיל פייסבוק והסבתא הייחודית לו?

4. האם בעודך מביטה בפייסבוק הסודי של בן זוגך ונחרדת למראה תמונות שלו מתנשק עם חברתו הנוספת, הוא אומר לך בהפתעה בטלפון "זה פוטושופ! אנחנו רק ידידים!"

5. האם את מקבלת לאורך השנים מיילים מבחורות זרות דוברות אנגלית שמספרות לך שהן חברות של חבר שלך, ושאותו חבר יגיד לך שהן בחורות משוגעות שמנסות להתנקם בו?

6. האם את מאמינה לשטויות שיוצאות לו מהפה ויושבת ארבע שנים אחרי, דופקת את ראשך בקיר בעודך כותבת, וצווחת "מה לעזאזל חשבת?!" לכיוון המסך?

7. האם הוא גרוע במיטה? (הייתי חייבת.)

ובכן, אם ענית נכונה על אחת מהשאלות האלו, סימן שהגיע הזמן להפרד (במיוחד על סעיף 7, חבל עלייך חמודה).

אבל אם אתם כמוני, אתם תשארו שם עד הסוף המר וגם קצת אחרי. תכלס – בגידה זה רע. באמת. זו אחת השריטות הכי מגעילות שזכיתי לקבל, שצצות ברגעים מאד מוזרים ומפתיעים, רובם אינם קשורים אגב לגברים, כי בקשר אליהם, אני שמחה לומר שנותרתי טמבלית. אבל- לו הייתי נדרשת להפיק כמה לקחים ושיעורים לחיים מהסיפור הזה, הייתי בהחלט יכולה לומר כי:

א. אני אוהבת לאכול יותר מהכל. כמה, כמה חיכיתי לרגע שהובטח לי שנים- שברון הלב הראשון. כמה חיכיתי לצאת מן הצד השני כחושה ולדחות בשאט נפש צלחות אוכל בטענה שאין לי תאבון. זה אכן קרה, לשלושה ימים. אז אמי הערמומית החליטה להכין שניצלים וסיימה את הקריירה המורעבת שלי.

ב. להתחיל עם החבר הכי טוב שלו לא יתקן את המצב, אבל בהחלט ישפר את ההרגשה.

ג. מניאקים לא מתים (לצערי), הם רק מתחלפים- אחרי סיפור בגידה אפוקליפטי שכזה, ולפי כל קומדיה רומנטית שאי פעם ראיתי, הבטחתי שאזהר בבחירותיי, נשבעתי שלא אוהב עוד, נדרתי להתנזר ממערכות יחסים לתקופה ארוכה, עד שיבוא האחד שיהיה באמת שווה את זה. אבל מאחר ואני אופטימית ורומנטיקנית (וטמבלית חסרת הגיון) נצחית, אני מודיעה בצער שהדבר לא קרה, הדרמה שלי לא מימשה את עצמה, התאהבתי שוב, ונשבר לי הלב שוב, ובאופן כללי פגשתי שוב מניאקים ושקרנים רבים נוספים, דבר שאמנם, לדאבוני, הרס לי קצת את הילת הסיפור הדרמטי והחד פעמי שלי, אבל ממלא לי מאז את הבלוג בסיפורים הזויים, ובינינו, גם גורם לי להרגיש שאני, איך אומרים, יצור חי ונושם.

היי- עידכנו את דף השנאה שלנו על פי טיפים שלכם! כנסו ממש לכאן 

והאם עשיתם לנו כבר לייק בפייסבוק? כל לייק מקבל פוסטר חתום של דני רובס! כנסו ממש לכאן

חן

ביום שבו נפרדתי מחברי האהוב, עוד בשנות התיכון העליזות, והוא בתגובה הטיח בי את ההאשמה "בגללך אני אשאר בתול לנצח!" הבנתי שככל הנראה אנו הנשים והם, הגברים, תופסים באופן מעט שונה את כל עניין הפרידות. אך מאחר שאין לי באמת מושג מה עובר בראשם של האנשים האלה שמגיבים בשיעול לסיפור של שעה וחצי, אתמקד בנו, המין החופר, ואניח להם להתמודד בעצמם עם הפרידות שלהם באופן בריא ומודע שכולל השתכרות מדי ערב, הצמחת כרס פרינגלס, קיום יחסי מין מזדמנים עם אקסיות מכיתה ג', עצבנות כללית וחזרה לבית ההורים, לחדר הילדות ולפוסטר האהוב של יעל בר זוהר בביקיני הוורוד של "פלפל".

אז אפתח ואומר שפרידות מבאסות אותי. ויעידו חברותיי שהתנחלתי אצלן בסלון, אמי שהטלפון נותק בפרצופה כי היא ענתה לי ב-"שלום" ולא ב-"הלו" והבעלים של מפעל פינלנדיה שסבל ממחסור חמור במחסנים. בגלל הפרידות הדרמטיות של חיי מצאתי את עצמי עם אנשים כמעט זרים בהודו, אצל אחותי על הספה מוקפת חיתולים ומוצצים וברחובות תל אביב, מסתובבת בין בתים של חברים כשעל כתפי תיק מלא בגדים מקומטים, מתחת לבית שחיי וילון פרחוני, כרית נוצות ומכשיר די.וי.די, ובידיי כלבת פקינז נכה בת שנתיים.

ושלא נדבר על המשקעים המוגזמים ועל שלל הצלקות העמוקות. אילו צלקות אתם שואלים? אדגים באמצעות סימולציה:

אני: "אני לא יכולה לצאת עם ירון. זה נורא, את לא תאמיני…"

חברתי הטובה: "מה הבעיה איתו?"

אני: "הוא שונא גלידה בטעם וניל!"

חברתי הטובה: "אז?…"

אני: "את לא זוכרת?! גם אלישע שנא גלידה בטעם וניל! וראית מה יצא מזה בסוף! אין מצב שאני שוב מוצאת את עצמי עם בחור ששונא גלידה וניל!"

חברתי הטובה: "מממ…"

אין מה לעשות. חבר אדיש, רגיש, קנאי, ביישן, עצבני, ישנוני (ועוד שמות תואר של גמדים) – כולם מותירים אחריהם טראומה בלתי נשכחת.

חשוב גם לומר שבכל מה שקשור לפרידות ישנן את כל הקלישאות האלו שנשים תמיד אוכלות גלידה, צופות בסרטי בנות מטופשים, מבלות ימים שלמים על הספה בטרנינג מוכתם, מטפחות את שיער הרגליים והשחי, שולחות מסרונים זועמים לאקס ומתישות את החברות שלהן בחפירות אינסופיות וניתוחים מעמיקים של המסרון האחרון ממנו שבו הוא כתב: "שילמתי חשמל, צריך להתנתק מהכבלים" (הפרודה הטרייה: "למה הוא התכוון בזה? את חושבת שזה אומר שהוא רוצה לחזור? נראה לך שיש לו מישהי? לענות לו? מה לכתוב? לכתוב לו? מה לענות?" החברה: "מממ…").

ובכן, אני גאה לומר שלגביי כל הדברים האלה הם בכלל לא נכו… טוב הם כן. פרידה = האגן דאז פרלינים + וודקה + ברידג'יט ג'ונס + חפירות = קלישאה, כולל יבבות בסגנון: "אבל איך הוא עזב אותי?!" שמתעלמות לחלוטין מהעובדה שאני היא זו שעזבה אותו… אבל מה זה רלוונטי בכלל, פרידה היא פרידה היא פרידה.

ופרידה היא גם נטישה. ואכן, אין ספק שלעתים קרובות הבעיה העיקרית שלנו, או לפחות שלי, היא חרדת הנטישה. בעבר כבר קרה שהושבתי את בן זוגי לשיחה, הסברתי לו ברוגע ובנעימים עד כמה לא טוב לי איתו, הודיתי שאני כבר לא אוהבת אותו, לא נמשכת אליו, לא רואה עתיד לקשר, רוצה לצאת עם אחרים, לא מבינה מה אני עושה איתו, לא סגורה על מה מצאתי בו מלכתחילה וגם קצת מאוהבת בסתר במישהו אחר. אך אז, כשהוא רק פצה את פיו והתחיל למלמל "אז טוב…" פרצתי בזעקות שבר קורעות לב וסודקות חלון, צווחת משהו על הקלות שבה הוא מוותר עליי ועל הקשר. הגיוני.

לסיכום, פרידות הן דבר מבאס. אבל תחשבו על זה רגע, אם רק נצליח להסתכל על עצמנו מהצד, או קצת מבחוץ, ולראות בסיטואציה את ההומור, ואת הציניות, ואת האירוניה הדקה. אם רק נבין שהאבל הוא זמני, ושזה עובר, ושהכול בעצם רק עניין של גישה ופרספקטי… לא, זה עדיין מבאס.


מודעות פרסומת

»

  1. אין עליכן, מלכות! אהבתי, מסתבר שיש לי עדיין מה ללמוד. ואכן זה מה שאני מתכוון לעשות(למזלי אני יותר צעיר מזהבי המניאק!) ניצן אהובתי מת עליך, וחן – פוסט מקסים!

  2. לפני שבוע שברו לאחותי הקטנה את הלב, לראשונה בחייה. הבכי שלה שבר לי את הלב.. אם רק הייתי תופסת את הבן ז.. ואז התחלתי לתהות אם שבירת לב זה גנטי? מה לא מספיק ששברו לי את הלב כמה פעמים? גם היא צריכה לחוות את זה? למה היא לא יכולה לקבל התאהבות שהופכת לאהבה ואז נעלמת לאט לאט ונפרדים בסבבה או לחילופין אהבה שפשוט נשברת? וראבאק! למה יש אנשים שזה הולך להם כל כך בקלות ורק לנו זה כל כך קשה?
    סליחה על החפירה.. אני מאישה אתכן – נתתן פה לגיטימציה!! 🙂
    פוסט משגע כהרגלכן!!

    • תרגישי חופשי לחפור פה, זה המקום! ומי הדוש בג?! שלחי כתובת וטלפון ונטפל בו!

  3. לחיי זה שלא נדע יותר בחורים כמו מוטי!!! אבל יצא ממנו משהו טוב:אחלה חומר לבלוג של השבוע….. ולגבי סעיף 7…..לדעתי פה יש לצרף תמונה של הכוכב למען תראנה ותשמרנה……. אחלה פוסט בנות,הצחקתן כרגיל,חידדתן ונגעתן ללב!

  4. שאלה תמימה-
    אם את מצהירה בהתלהבות שאת אוהבת גברים "מניאקים" אז מה את מתבכיינת על מה שהוא עשה לך?
    הנה, קיבלת מה שרצית – מניאק. מאחל לך עוד הרבה "מוטי" כאלה עד שתתבגרי ותיפטרי מהקלישאה הזאת של לרצות גבר מניאק. זה לא ה"מניאקיות" שמושכת אתכן, אלא זה שלא שמים עליכן, שאדישים אליכן. וזה לא קשור ל"מניאקיות". תדעי להבדיל בין 2 הסוגים.

    • אשמח לענות –
      לא הצהרתי בהתלהבות שאני אוהבת גברים מניאקים וגם לא התבכיינתי על שבגדו בי. ציינתי את שתי התופעות.
      באשר לאחל לי עוד הרבה חוויות בגידה בזוגיות, לא נחמד במיוחד. יש הרבה נשים וגם גברים שחווים בגידה, לא בטוחה שכולם פשוט לא בוגרים. רב הבגידות אגב לא נעשות על ידי גברים שלא שמים על בנות הזוג שלהם, אלא להפך, מרעיפים הרבה חיבה ואהבה כך שקשה לזהות את האלמנט המניאקי.
      ובאשר לקלישאה, אני פשוט מציינת איזושהי מגמה, חבל לנסות להיות יפת נפש ולהגיד אחרת. ובלי שום קשר, תמיד כיף לשמוע שקוראים אותנו 😀

  5. חלילה לא איחלתי לך שתחווי עוד בגידות, אני לא מכיר אותך בכלל. התכוונתי שאולי עם כל "מוטי" כזה, את מבינה שלהגיד "אנחנו אוהבות מניאקים" נשמע יותר ויותר מגוחך (ואת כן אמרת את זה ברדיו). כי אחרי זה כשגברים מתנהגים אליכם כמו מניאקים אמיתיים אתן פגועות עד עמקי נשמתכם. וברור שאי אפשר לצפות את הבגידות האלה מראש.
    אז אולי כשאת לא אוכלת 3 ימים, תחשבי פעמיים לפני שתגידי את הקלישאה "אני אוהבת מניאקים". כי זה נורא מעצבן אותנו הגברים הלא מניאקים. וזה גם לא נכון- אני משוכנע במאה אחוז שאתן לא אוהבות גברים מניאקים, אלא גברים קצת קשים להשגה (כמו שאני אוהב בחורות קשות להשגה). ויש הבדל גדול. גבר קשה להשגה אבל לא מניאק לא יבגוד בך אחרי ש"תשיגי" אותו. הבנת מה אני מנסה לומר?

    • ההנחת יסוד הלא נכונה שלך היא שהמניאקים הם אלו שבוגדים. אבל מה אם הבוגדים עושים רושם של ילדים טובים
      ומקסימים שאוהבים את אמא שלהם ומביאים פרחים בשבת.
      דווקא הבוגד הספציפי שלי לא היה קשה להשגה כלל וכלל
      בקשר למה שאמרתי ברדיו, לא נראה לי שצריך לקחת כל מילה שלי ברצינות, כמו שאין לי באמת מקרר של גלידות וחתול, וגם את זה אמרתי ברדיו.
      אבל כמו שאתה מעיד על עצמך, גם אתה אוהב נשים קשות להשגה, כלומר אם מישהי תהיה נחמדה ותענה לסמסים שלך מיד כשאתה שולח אותם או חלילה תשמח לצאת איתך בדיוק כשאתה מציע, אולי גם אתה לא תצא איתה בטענה שהיא נחמדה מדי, וזה נורא מעצבן אותנו – הבנות הלא ביצ'יות…

      • אין לך מקרר של גלידות? זה הכול היה שקר?! אני לא חושב שנוכל להמשיך בדיון הזה, נפגעתי

      • ונראה שהוויכוח בינינו מקורו בהגדרה השונה של שנינו ל"מניאק".
        מבחינתי מישהו שבוגד=מניאק
        מבחינתך מישהו שלא מתקשר אלייך כמה ימים אחרי דייט= מניאק (מבחינתי הוא לא מניאק, אלא סתם עוד לא סגור אם הוא רוצה אותך או לא).
        ניפםרד כידידים

      • ההגדרה שלנו אינה שונה. פשוט מבחינתך ניתן לזהות מניאק ממרחקים, ומבחינתי, לפעמים מניאק דר בגופו של בחור נחמד למראה ומטעה. ובקשר לגלידות, אני מתנצלת, וכאות להתנצלותי, אני אלך עכשיו לקנות לי גלידה. שבת שלום!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s