דייטים

רגיל

ניצן:

לא כל הרווקות הן קלישאה אחת גדולה (כותבת בעודי מלטפת את החתול, אוכלת גלידה ובוכה מול שידור חוזר של סקס והעיר), אבל יש כמה קלישאות שהן אכן נכונות. האגדה האורבנית האמיתית והנוראית מכולם היא הדייט הראשון.  באתר ג'יי דייט, שם הייתי מנויה לדקה וחצי לפני שאיבדתי את התאבון שלי לחיים,  נשאלת השאלה "מהו הדייט הראשון המושלם?". התברר שבדייט ראשון אמורים לקרות מספר ניסים שישנו את כל מהלך חיי.  המבטים אמורים להפגש, השמיים אמורים להפתח, אמורים להרגיש פרפרים ולקוות שלא מדובר באוושת לב שלא אובחנה. אמורים לדבר שעות ולא לרצות להפרד לעולם, אפילו אם אתם אחרי יום עבודה מתיש ואין לכם ממש כוח לדבר. בקיצור, כמו שאתם רואים, בעולמי, (אנחה נוגה), משהו לא עובד בתחום הדייטים, שהלא אני עדיין רווקה. אבל, יש תקווה!  התברר שיש בחורות שהעבודה השנייה שלהן היא לצאת לדייטים, הן יוצאות כל ערב לדייט שונה והן מיומנות מאין כמותן. שאלתי אחת כזו מה הסוד לדייט ראשון מוצלח, או כמו שאני אוהבת לקרוא לו "למה, אלוהים, למה?!". בזריזות היא הדפיסה לי רשימה, אמיתית לחלוטין, שמתנוססת באתר היכרויות מפורסם שאת שמו נשמור במערכת (מי ידע ש"קופידון" עוד קיים??). הרשימה מספקת הוראות ברורות ביותר לאיך דייט אמור להתנהל. החלטתי, בגלל שאני מחויבת לחלוטין לבלוג וגם די משועממת, ליישם את ההוראות שניתנו על דייט אקראי, ואשמח, בשם המדע ואהבת אחיותיי, לפרסם אותן כאן, למען יעזרו לחברותיי הרווקות ממש כפי שעזרו לי.

אז הנה הרשימה כפי שהיא מופיעה, ואם אתם מפקפקים באמיתות דבריי אתם מוזמנים לבדוק אותי ממש כאן וכאן 

  • כדי שדייט ראשון יצליח, צריך לייחס לו חשיבות תמיד ולהרגיש תחושה חגיגית בלב- אוקי, הגיוני. חזרתי הביתה אחרי יום העבודה הארוך ביותר שידע המין האנושי, אחרי שעור מעיק ואחרי גיחה למכון. וכך – עם הטרנינג המיוזע והאיפור המרוח, לא אשקר- עצרתי וחשתי חגיגית למדי. אפילו זימזמתי לעצמי "יש לי יום יום חג" כדי להכנס לאווירה, עמדתי מול המראה במגבת ושרתי לתוך המברשת כפי שמראים בסרטים שצריך לעשות כשמרגישים חגיגיים. זה עבד והכניס תקווה לליבי. אולי הלילה אכיר את האחד.
  • לפני הדייט, הקפידו על אמבט מרגיע כשברקע מתנגן דיסק מדיטציה. אוקי, לגמרי. זה נכון שבתל אביב האמבטיות קצת דוחות ואין לי דיסק מדיטציה, או דיסק באופן כללי, כי אנחנו ב-2012, אבל, היי, אפשר לאזן את הלפטופ על הכיור ליד ולהשמיע שירים ישנים של אניגמה. מעניין שאני גרה כבר חמש שנים בדירתי החביבה ומעולם לא חשבתי אפילו על לעשות אמבט מרגיע. אבל אין זמן מתאים כמו ההווה. אה, נזכרתי למה אני לא עושה אמבטיות. השכן שלי מלמטה שדופק לי באלימות על הדלת, גורם לי לצאת בהיסטריה מהאמבטיה ולהפיל את הלפ טופ על הרצפה, מזכיר לי שהאמבטיה שלי עושה לו נזילה בתקרה. אופס. אפילו אניגמה לא מצליחים להחזיר אותי למצב הרוח המדיטטבי שהייתי בו. גם לא בעל הבית שלי שצועק עליי. לא נורא- אני בטוחה שהרשימה מכינה אותך בפני מקרי חירום כאלו. נקסט.
  • הקפידו על לבוש חתיכי – כזה שאתם מרגישים בו הכי טוב. רצוי לא לבוש פרובוקטיבי מדי. השתמשו בבושם מפתה, הקפידו על נעליים ברמה . אוקי , וואו. לבוש חתיכי. הוא גם צריך להיות גזעי ומזניב, או שרק חתיכי? מה זה פרובוקטיבי מדי? האם זה אומר שמגפוני הברך וגרבוני הרשת הם מחוץ לתחום? אפילו לא מחוך העור?  אני מתפשרת על סוודר וג'ינס רחב, כדי לא לצאת פרובוקטיבית מדי וגם כי זה הדברים היחידים שעולים עליי בימות החורף.  מממ, האמבטיה + הסוודר גורמים לי להיות מנומנמת והחגיגיות שבלב דועכת קמעה. חייבת להמשיך לשלב הבא ברשימה!
  • זכרו – יותר זה פחות. המעיטו לספר על עצמכם והשתדלו להאזין לצד השני. אוקי, אתגר. יש שתי בעיות עם ההנחייה הזו. האחת – האם עליי לשתוק כשהדייט שלי שואל אותי שאלות על עצמי? אם הוא נניח אומר לי – מה את אוהבת לעשות בזמנך הפנוי? האם עליי לא לענות ולבהות בנקודה לא ברורה באוויר, או שמא למלמל – הממ..לא יודעת..מה אתה? והבעיה השניה – מה קורה אם אותו דייט קרא גם הוא את אותה רשימה ועכשיו גם הוא לא מעוניין לספר על עצמו, אלא רק להקשיב. אוי אלוהים, הולכת להיות הרבה דממה בדייט הזה. מזל שהכלל הבא מיועד לסדר את בעיה זו.
  • גם אם מקסים לכם ביחד, לאחר כשעה וחצי סיימו את הפגישה. אוקי. האם אנחנו מדברים על שעה וחצי בדיוק? כי אם כן, אני מוצאת שזה עוזר לשים שעון מעורר או אפילו להודיע בתחילת הדייט – יש לך שעה וחצי,גו! וחשוב לזכור עוד יותר, גם אם הדייט מדהים, ואתם צוחקים ונהנים ונוגעים, אחרי שעה וחצי בדיוק, קומו ולכו, ללא הסברים, ללא מילות פרידה. ככה תותירו מסתורין אחריכם.
  • אל תחצינו תכונות כגון קנאה אובססיבית, בעיות עם האקס או בעיות שלכם עם עצמכם, כגון החשש שלכם שאתם לא מצליחים לרזות בכמה קילוגרמים. אוקייייי. עכשיו הכל ברור. הנה הנקודה שבה אני טועה. לא לספר על הקנאה האובססיבית שלי. השבח לאל, הכל ברור עכשיו. אני חשבתי שכולם אוהבים את הסיפור בו הותרתי ראש כרות של סוס במיטתו של האקס שלי, אבל לא! לכן נשאלת השאלה, על מה כן לדבר?
  • דלו מההורים סיפורים מצחיקים שקרו לכם בילדות וברצינות תכינו נושאי שיחה ומקרים קלילים שקרו לכם– אוקי, מצוין! מדוע לדלות סיפורים מצחיקים מההורים אם אפשר לעשות את מה שאני עשיתי ופשוט להביא איתי את אמא שלי לדייט! אני חושבת שזה רק מוכיח כמה רצינית אני לגבי הדייט וכמה אני מגדילה ראש. הכנתי גם שליפים חמודים מלאים בסיפורים מגניבים על הילדות שלי והקפדתי לקרוא מהם בקול רם ובקצב דקלום, כדי שהדייט שלי לא יפספס שום פרט. וכמובן, לא לשכוח- אחרי שעה וחצי לקפל את השליפים בדממה, להביט באמא, לקום וללכת.
  • ולסיום – אם תתייחסו לדייט ראשון כאילו כל יום הוא חג האהבה, יש סיכוי שתצליחו בהרבה יותר. ובכן, אם הכוונה היא להתייחס לכל דייט ראשון כמו יום שנועד למרר את חיי, לגרום לי לרחמים עצמיים, אכילה מסיבית ומסכנות כללית, אז כן! אני מתייחסת ככה לכל דייט ראשון ועד עכשיו זה עבד יופי. עובדה, אני רווקה.

אלייך חן.

חן:

בגדול אני מתנגדת לדייטים. באופן עקרוני כמובן ואף נחרץ. דייטים זה לא בשבילי, או כפי שאמרתי פעם לחברה טובה "גם את האנשים שאני הכי אוהבת רוב הזמן אין לי כוח לראות, אז שאני אקדיש זמן לאנשים שאני אפילו לא מכירה?!" היא פחות הסכימה איתי אבל ניחא. אני עדיין מאמינה שקשרים פשוט נוצרים, שאנשים איכשהו מכירים, שמה שצריך לקרות קורה ושמקסימום אני אשאר לבד לנצח ואמות בודדה, גלמודה ועלובה. בקטנה.

בכל אופן, מאחר שבדייטים עסקינן, אספר על דייט אחד שאליו כן הסכמתי לצאת ושהותיר אותי הלומה והמומה. לא מדובר היה בשידוך מן הגיהינום ואפילו לא באתר היכרויות כלשהו שהמיט עליי את האסון הנורא. אני, במו עיניי (פגועות הרשתית?), ראיתי את הבחור בסופר המקומי וכשהוא התחיל איתי ליד עמדת הקופאית שכנעתי את עצמי שהסיכויים שהוא אנס מסוכן נמוכים (ראיתם פעם אנס מסתובב בקרוקס ובתחתוני בוקסר מודפסים וקונה ארבעה קישואים?)

ובכן, הוא היה נראה כמו איש נורמטיבי ונחמד אז הסכמתי לשתף פעולה ולומר לו את שמי. עוד באותו היום הוא מצא אותי בפייסבוק ולאחר התכתבות קצרה קבענו ליום שלמחרת. חשוב לציין שכבר בשלב הזה אפשר היה לזהות את הכתובת על הקיר, או במקרה הזה את הפתטיות על ה"וול"-  שימוש מרובה בסמיילים מחייכים, שאלות בנאליות, הומור ננסי ברנדס ונורא מכך – תמונת פרופיל שבה נראה החתן הפוטנציאלי שלי מיישיר מבט משורבב שפתיים למצלמה כשהוא לבוש גופייה צמודה ושמן קנולה מרוח על כתפיו השריריות. לא ראיתי את זה, זה לא קיים, הדחקתי, שכחתי, לא ראיתי, לא ראיתי, תתעלמי, חן, די! אבל ליתר ביטחון החלטתי להביא איתי נעלי ספורט כדי שאוכל לברוח משם היישר למכון הכושר ולהזיע מתוכי את הטראומה.

נפגשנו באחד מבתי הקפה השוקקים של רמת גן שבו במקום קרפצ'יו איכותי מנשנשים תפוח אדמה מוקרם בשמנת וטעם לוואי, במקום וודקה טוניק שותים שייק אננס-בננה-תמר על בסיס כולסטרול ובמקום קוק מסניפים בשירותים ונטולין. לא אפרט יתר על המידה מה היה במפגש עצמו אבל בגדול כששמן הקנולה שאל על תחביבים – עניתי בציניות, כשהוא שאל על אקסים – השבתי ברשעות וכשהוא שאל מאיפה אני במקור, אמרתי שמשעמם לי. בשלב שבו הוא התעניין אם אני מחשיבה את עצמי לאדם אינטליגנטי הבנתי שאיבדתי את הרצון לחיות. אה, והוא גם הציע שאעלה אליו כדי לראות את גורי החתולים הגזעיים שהוא מגדל ומוכר כעסק כלכלי לכל דבר, כאילו אין בעולם חתולי רחוב רעבים או משרות אמיתיות המיועדות לאנשים בגירים.

ובכן, אמרתי ביי ביי לשמן הקנולה המסוקס והבנתי סופית שדייטים זה לא בשבילי. הסיטואציה הזו שבה אני צריכה לספר על עצמי לאדם זר לחלוטין נראית לי מופרכת מיסודה. ומילא לדבר על עצמי, זה עוד נחמד ונעים, אבל לשמוע את הסיפורים שלו על הגירושים הטראומתיים של הוריו או על הפעם ההיא שבה הוא והחברים שלו הלכו לאיבוד ליד נחל זוויתן? שמחת זקנתי בראש חוצות. אני לא מכירה אותו בכלל ומבחינתי הוא יכול להיאבד בנחל זוויתן או לקבל הרעלת קישואים. חוץ מזה למה לי לשווק את עצמי לבחור חסר כרומוזום ומעוף כשאני יכולה לשבת עם עצמי ועם כל הכרומוזומים שלי בבית ולאכול פתיתים? אני באופן אישי מעדיפה לחכות לאביר על הג'יפ הלבן שיחצה עבורי את הפקקים של רחוב ביאליק, יביט אל תוך עיניי המצועפות (כלומר האדומות, זה בגלל הוודקה) ומיד הכול יהיה ברור לשנינו, כולל העובדה שאין מצב שאנחנו נשארים אפילו עוד דקה ברמת גן.

רוצים לדעת מי זו חן? לחצו ממש כאן להכיר אותה

מהם הדברים שחן שונאת? קפצו לדף השנאה המתחדש תמיד! לחצו – ממש כאן 

ומה בעצם השתנה בבלוג – כאן

והכי חשוב – עשו לייק! כי למה לא בעצם?

מודעות פרסומת

»

  1. אחרי המון דייטים ראשונים עם "האחד האופטימילי" (נוט), כבר נמאס לי לספר על עצמי, או לשמוע את עצמי מספרת על עצמי….כבר הרבה זמן שאני יוצאת לבד, מסתכלת בגיחוך/רחמים על זוגות אחרים בדייט ראשון, ונהנית מחברתו של החבר הטוב שלי – אלכוהול.

  2. אין אין לי מילים!!!!! והאמת – גם לא אוויר!! אני נחנקת פה מצחוק!!!! זה התחיל ב2 הכתבות הסופר סופר מטופשות האלה על ההתנהגות בדייטים- יצא שכמה דק' התלבטתי איזו כתבה יותר מטומטמת ולא פלא שעולם הדייטים כזה דפוק- אנשים כנראה באמת קוראים את השיט הזה!! וניצן- ממש חיכיתי לראות מה תכתבי השבוע- וכרגיל- שוב התעלת על עצמך!!!!אפשר אולי לצאת איתך לדייט???? נראה לי יותר מעניין!! מזל שישבתי שאמבטיה עם כובע מקלחת גזעי וחתיכי לראשי, מוזיקה רומנטית של אייר סופליי ברקע, וסטופר כדי לתרגל סבב של שעה וחצי- מבלי להעזר בשעון בזמן האמת!!! מה שבקושי הותיר לי פנאי לצאת מהאמבט ,וללמוד את השליפים שהכנתי על חברתי שמתה על סטינג ועל שקר כלשהו ולהיות מסונכרנת על רשימת הלייקים שלי מהפייסבוק..למקרה שיתקילו אותי בדייט…ניצן- את המלכה שלי!!!!
    חן-כנראה שרבות מאיתנו פגועות רשתית..תודה לאל שהיום כבר ידועים מקרי של ניתוחים שהצליחו… בהצלחה לך…
    יעל-יש מצב שחלק מהיצורים שראית ברחוב כותבים את הכתבות הטיפשיות על הדייטים- התחקי והישמרי מהם- הם לא שפויים!!!
    בנות- חג אהבה שמייח לכולכן!!

  3. 1. שימחת זקנתי בראש חוצות- ביטוי משמח. שנים שלא שמעתי אותו- אני מודה לך על השימוש
    2. בזכותי הגיעו אותם האנשים שמחפשים מידע על "ריח של נבלה באוטו"- תחי אני! אני תורם למאבק!

להשאיר תגובה

הזינו את פרטיכם בטופס, או לחצו על אחד מהאייקונים כדי להשתמש בחשבון קיים:

הלוגו של WordPress.com

אתה מגיב באמצעות חשבון WordPress.com שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Twitter

אתה מגיב באמצעות חשבון Twitter שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת Facebook

אתה מגיב באמצעות חשבון Facebook שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

תמונת גוגל פלוס

אתה מגיב באמצעות חשבון Google+ שלך. לצאת מהמערכת / לשנות )

מתחבר ל-%s