הפעם הראשונה

ניצן:

אני ושרון החלטנו לפתוח בלוג ולשתינו ברור למה. היא יודעת שאני מצחיקה וחיובית ואנשים אוהבים אותי והיא רוצה לרכב על זנב התהילה שלי. אני נותנת לה כי היא בדיוק ילדה תינוק והיא הורמונלית ואסור לעצבן אותה. שרון תנסה לספר לכם שהיא זו שעושה לי טובה וגם שבחורים ממוצא רוסי זה הטרנד החדש. אבל, כאמור, הורמונלית. אני ושרון קוראות אחת לשנייה בובי, בעיקר כי אנחנו שונאות אנשים שקוראים אחד לשני "בובי". היא כותבת לי כל בוקר בחמש בבוקר כשהיא מניקה. היא תמיד מניקה.

בגלל שזו הפעם הראשונה שלנו החלטנו לכתוב בלוג בנושא מפתיע – הפעם הראשונה. ברור שישר חשבתי על הסקס הראשון אבל זו הייתה חוויה כה משעממת וקצרצרה (כן, כן, אני מדברת אלייך), אחת שלא תספיק למלא אפילו לא שורה. לכן החלטתי לדבר על הפעם הראשונה בה נכנסתי לאתר היכרויות. כמו כל רווקה שחוגגת יומולדת שלושים ומלאת מרירות כרימון, הרגשתי צורך כמעט קיומי להרשם לאחד שכזה ומגובה במאות סיפורי נישואין מדהימים שסופרו לי על ידי בת דודה של חברה של שכנה שלי, שהיא וכל חברותייה פגשו את בני זוגן באתר שכזה, נרשמתי גם אני.

זה המקום לסייג ולומר שאני סולדת מהמילה "קסום" על כל הטיותיה ואם את נרשמת לאתר היכרויות כדאי שתדעי טוב טוב איך משתמשים במילה הזו. כל הבחורים שם מחפשים נסיכה קסומה וכל הבחורות רוצות דייט קסום ואני יצור מאד לא קסום בהוויתי. אבל אלוהים. האם כל הבחורים בישראל אוהבים שוקו חם והתכרבלות מול אח ומחפשים אהבת אמת? איפה הם הבחורים שאני פוגשת ברחובות תל אביב שרק רוצים לשתות ולזיין? ואם אני אומרת שאני מחפשת בחור עד גיל מסוים, מדוע שיפנה אליי בן שישים שטוען שהוא נראה צעיר מגילו? אתה לא נראה צעיר מגילך, סבא'לה, ואתה דוחה. בלילה הראשון לאחר שפתחתי את האתר חיכו לי לא פחות ממאה פניות חדשות. לא פלא, הפרופיל שלי הוא מצחיק והורס כמוני והתמונות שלי מראות אותי רק מזוויות חינניות. מאה פניות של מוקסמות ונסיכות וכרבולים ושוקו וגברים בני 60 וכאלו שמחפשים "אותך, שסיימה את המשחקים ומחפשת נסיך". בקיצור, ראבאק. שמרתי את הפרופיל פתוח כמה ימים טובים. כל ערב הכנתי לעצמי כוס תה (אני שונאת תה אבל זה נראה לי מתאים למעמד), התכרבלתי על הספה (אני שונאת להתכרבל על הספה) ופתחתי בחגיגיות את הפרופיל, מוכנה ומזומנה להכיר את נשמתי התאומה. כולם מכירים את הנשמה התאומה שלהם באתרי היכרויות. אך לא אני, כך התברר. לי אין נשמה תאומה, או לפחות אין לי נשמה תאומה שאמצא באינטרנט. האם שכחתי שאת האקס הפסיכופט שלי הכרתי באינטרנט? לפיכך, נפלה החלטה. עד שיוכח לי אחרת, או עד שיפנה אליי בן 32, מזרחי, עשיר, גבוה אך לא מדי, גאון ורגיש ובריא בנפשו- ובכן, אחזור לי לעולם ה"ערה" והמירמור בשמחה.

שרון:

האמת, כבר יומיים אני מסתובבת עם מחשבות על פעמים ראשונות. מנסה לשחזר את כל הפעמים הראשונות שלי בחיים, בידיעה מראש שזה כמובן בלתי אפשרי. אם מדברים על סקס נניח, גם אני אף פעם לא הבנתי למה עושים עניין כזה גדול דווקא מהפעם הראשונה הזאת. כלומר, זה מרגש, ברור, אבל כולם יודעים שזו לא החוויה הכי מדהימה שיש (לבנות לפחות) והיא כרוכה בכ"כ הרבה לחץ וציפייה (אצל רובינו), תכנונים של שנים (אצל חלקינו) ובסופו של דבר, מי בכלל זוכר אותה (אף אחד מאיתנו?) . ומעבר לזה- יש כ"כ הרבה פעמים ראשונות שהן הרבה יותר משמעותיות מכל בחינה ועדיין- סקס מקבל את הרייטינג הגבוה יותר.
אם כך, לא עוד! לדעתי אנחנו צריכים לשנות את האסוציאציה שיש לנו כששואלים "מתי הייתה הפעם הראשונה שלך?" ולכוון לדברים הרבה יותר חשובים! להלן רשימה קצרה של אופציות שחשבתי עליהן:

1. לידה- הלו!! זה אולי הדבר הכי משמעותי בעולם! אוקיי, אני מודה שזה יכול להיות בעייתי אם מפנים את השאלה לגבר אבל אין מה לעשות.
2. אהבה- אהבה זה חשוב! הנה דוגמה למה שקורה כשאין אהבה
3. עישון ג'וינט- נראה אתכם מנסים לזכור את זה.
4. הכנסת שמיכת פוך לתוך ציפה- מבחינתי אין דבר קשה ושנוא יותר- ואחרי שעושים את זה בפעם הראשונה, זוכרים את זה לכל החיים (גם לדברים רעים יש משמעות).

לאחרונה אני מבינה שיש פעמים ראשונות בחיים שלנו שאנחנו לא מסוגלים לזכור ועכשיו שיש לי תינוק קטן וחמוד אני רואה את הפעמים הראשונות שלו. כשהוא אוכל בפעם הראשונה בחייו בננה, אני בעצם זאת שנשארת עם החוויה ולו לא יהיה שום זכרון מזה (חוץ מכמובן התיעוד האובססיבי שלי של כל שניה מהחיים שלו). כלומר יש פעמים ראשונות שהן שלנו אבל מישהו אחר חווה אותן איתנו.
אבל בסופו של דבר ולקיצורו של עניין ולפני שניצן תתחיל ללכלך עליי פה שאני מפוזרת ולמה אני לא מסוגלת להתמקד בפעם ראשונה אחת ספציפית, למה להתחכם שרון, איזה מעצבנת את וכו', אני יכולה לומר להגנתי שאולי בעצם זאת הפעם הראשונה שאני הכי מחכה לה- להיות מרוכזת בדבר אחד בלבד. להתמקד בו ולא בעוד מליון דברים במקביל. להתחיל אותו וגם לסיים אותו. לעבור איתו תהליך.
כן, בואו נסגור שבמקום לספר כאן על איזו חווית פעם ראשונה שלי אני פשוט אומרת לאיזו פעם ראשונה אני שואפת. אני אסיים  בנימה אופטימית ואשים כאן שיר שכששמעתי אותו בפעם הראשונה הבנתי את משמעות החיים (מאז כמובן שכחתי אותה).

 נ.ב
בקשר לעניין הרוסים- אני לא יודעת על מה היא מדברת.

נ.ב. 2 – תמשיכו לקרוא משמאל למטה, יש דברים מעניינים.